בשנת
תשס״א (2000) נחקק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור
ומקומות ציבוריים. עד היום הוגשו לא מעט תביעות בגין הפליה אסורה מכוח חוק זה. עיקר
התביעות הוגשו בגין הפליה שנעשתה בכניסה למקומות בידור. מצב בו מבלה פוטנציאלי
נשאר מחוץ למועדון מפאת עורו השחום היה שכיח ונגד כך הוגשו לא מעט תביעות, רובן
צודקות וחלקן לא ואף קנטרניות.
סעיף 2(א) לחוק מגדיר מהו מקום ציבורי: ״כל מקום
המיועד לשימוש הציבור כגון: קניון, בית קפה, מתקן ספורט וכו׳.״ סעיף 3(א) מונה את
העילות שבגינן אסור להפלות ״מחמת גזע, דת או קבוצה דתית,לאום, ארץ מוצא...״. בסוף
השבוע פורסם כי אדם חרדי לא הורשה על ידי השומר, להיכנס לקניון רמת אביב בת״א.
שנשאל השומר על ידי הסובבים מדוע לא הורשתה
כניסתו של אותו אדם חרדי, הוא ציין כי הוא רק ממלא את הוראות ההנהלה וזאת על מנת
שלא לפגוע בתאבון הסועדים בקניון. מקרה שכזה נכנס ללא ספק בגדר הפליה אסורה מכוח
החוק. מדובר בעוולה נזיקית אשר מקנה פיצוי של עד 50,000 ש״ח ללא הוכחת נזק. מקרה
שכזה בו חרדי מופלה מחמת היותו חרדי הינו מקרה אשר ניתן להתלונן בגינו במשטרה ואף
ניתן להגיש תביעה מכוח חוק איסור הפליה כאמור. יהורם גאון סיפר בתכניתו כי הדבר הזכיר
לו בית קפה בגרמניה הנאצית בו שתי יהודיות גורשו מבית הקפה. מדובר במקרה המעורר
חלחלה לנוכח הפליה אסורה ומגעילה שכזו. לפרטים ושאלות ניתן לפנות לדוא״ל: psak.din.yomi@gmail.com
לכל מגזר בחברה צריך לאפשר דלת פתוחה לשאר החברה. המגזר החרדי צריך לדרוש שיפתחו בפניו דלתות
השבמחקלעשות עסקים עם העם הגרמני , רצוי להיעזר בשירותיו של מתורגמן
השבמחק