כל מי שגר
ו/או עבר בתל אביב לאחרונה שם לב לריבוי חנויות AM:PM שפזורות באזור.
מי שמכיר את
העיר מכיר בוודאי את המכולות הקטנות שמצויות בקרנות הרחובות ובסמטאות.
מכולות
שכונתיות כאלו בהן המוכר מכיר אותך ושואל לשלומך, יודע בדיוק מה אתה צריך ואם אין
״לא נורא, תחזיר בפעם הבאה״.
ההבדל העיקרי
בין חנויות ה AM:PM ודומיהן הוא שחנויות אלו פתוחות 24/7 וזאת להבדיל מהסופרים,
המכולות והצרכניות.
כל חנות
יכולה להחליט על שעות פעילותה (כל עוד אינן סותרות הוראת חוק) אך, ההבדל העיקרי
עליו נסובה עתירה מנהלית שנדונה לאחרונה(עת״מ 2500/07 יעקב ברמר נ׳ עיריית ת״א) הוא העובדה שחנויות
ה 24/7 פתוחות גם ביום המנוחה השבועי (שבת) וזאת להבדיל מאותן חנויות מכולת קטנות.
העותר טוען
כי עיריית ת״א ״חוטאת״ בכך שלא סוגרת חנויות אלה מכח חוק רישוי עסקים ומסתפקת רק
במתן קנסות (מגוחכים לדבריו) אשר לא מרתיעים את החנויות הפתוחות בשבת ושעדיף להם
לספוג את הקנס, שכן, הרווח הנוצר מפתיחת החנות עולה פי כמה וכמה על סכום הקנס.
אין ספק כי
סכום הקנס הינו שולי ביחס לרווח הנוצר מפתיחת החנות בשבת. בטח ובטח שמדובר בחנות
גדולה בעל היקף לקוחות גדול.
עפ"י ס' 249(20) לפקודת העיריות [נוסח חדש] רשאית העירייה: " להסדיר פתיחתם וסגירתם של
חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוסדות
אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של
סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע - בלי לפגוע בכללותה של הסמכות -
שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר
יורה עליו בצו;"
הסמכות להורות על סגירת חנות ביום פלוני היא הוקנתה
לעירייה מכח פקודת העיריות [נוסח חדש] ואין עילה רלוונטית לסגירת חנות במקרה שכזה
מכח חוק רישוי עסקים.
ס' 249(21) לפקודת העיריות מקנה את סמכות הרשות הנ"ל:" עיריה
רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי
המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב; "ימי המנוחה" -
כמפורט בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, לענין זה, שבת
ומועדי ישראל - מכניסת השבת או המועד ועד צאתם; "יום תשעה באב" - כמשמעותו
בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997;"
אין ספק שההחלטה היא של העירייה ובסמכותה להחליט האם להפעיל סמכות זו או אם
לאו.
לא אביע דעה באם היה ראוי שהייתה עושה כן משיקולי דת.
אך, יפה לראות מקרה דומה (בש (גבעתיים) 97/08 מדינת ישראל – עיריית גבעתיים נ' טיב דיילי
בע"מ) בו עיריית גבעתיים נלחמה על סגירת סניף "טיב טעם"
בתחומה מכח חוק העזר העירוני שנחקק בהתאם לסמכות שניתנה לעירייה מכח פקודת העיריות
והסעיפים לעיל.
יפה לראות את אחד מטיעוני ב"כ עיריית גבעתיים:
"...אלא
שלטענתה, רחוב ויצמן מאופין בריכוז הרב ביותר של בתי כנסת ומוסדות דת
עיון במפת העיר גבעתיים שהוגשה לצורך
זה (מב/1), ובה סומנו בתי הכנסת הסמוכים לרחוב ויצמן, מעלה, כי אכן האיזור שבו
הוקם העסק משופע במיוחד בבתי כנסת."
כאן המקום לציין כי בת"א מצויים למעלה מ-300 בתי כנסת, וחלקם הגדול מצוי
באזורים בהם פתוחות חנויות בשבת.
אותי אישית מעציב לראות את האכיפה הבררנית שנעשית ללא סדר, ארגון וודאות.
ואחרי הכל, אנחנו צריכים ורוצים קצת וודאות בחיים.
