"...וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם" (ויקרא יט,כח)
לפחות לא מתחת לגיל 16...
צו האופנה, טרנד, אומנות, מזכרת, צלקת את זה אתם תחליטו.
אך עם השנים כתובות קעקע (קעקועים) נפוצו להם ומסמל פגאני בעת העתיקה ועיטורים המסמלים עבריינים/אסירים בתחילת המאה הקודמת נהפכו להיות דבר שבשגרה על גברים ונשים מן היישוב.
ההבדל העיקרי בין קעקועים למשקפי טייסים, מכנסיים מתרחבים ושאר אופנות הוא שמכנסיים אפשר להוריד ולהחליף על פי צו האופנה, קעקוע נשאר איתך עד ליום מותך (או עד לטיפול הסרת קעקועים בלייזר).
העובדה שמדובר בדבר תמידי בנוסף להיות ההליך כואב וסוג של פולשני (החדרת מחט עם דיו לעור) הצריכה כנראה את התערבותו של המחוקק.
ומכיוון שמדובר בדבר תמידי (לפחות ללא הליך הסרה כואב, יקר ורפואי כביכול) והאפשרות לעשיית כתובת קעקע הוגבלה לגיל 16 ומעלה.
הדבר לא מהווה עבירה פלילית והסנקציה הושתה על מבצע כתובת הקעקע והחובה לוודא את גיל הלקוח הוטלה על בעל העסק והוכנסה כתנאי לרישוי העסק.
סעיף 2 ז' לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 קובע כי לא יעשה אדם כתובת קעקע בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים אלא בהסכמתו בכתב של אחד מהוריו או אפוטרופסו.
בפס"ד היומי (ת"ק (ראשל"צ) 1987-09, טיוקינייב נ' תמיר) מסופר על נערה(בתה של התובעת) שבגיל 15 החליטה לעטר את גופה בכתובת קעקע.
היא הלכה בליווי חבר (בגיר בשנות העשרים) וביקשה מהנתבע שיקעקע את גופה.
היא ציינה בפניו שהינה מעל גיל 16 והוא התרצה.
וזו הייתה טענת ההגנה שלו.
הנתבע ללא ספק היה "ראש קטן" ובחר להאמין לה ולא לוודא זאת על ידי תעודת זהותה.
משכך, מציין השופט כי הנתבע הפר הוראה חקוקה והתובעת זכאית לפיצוי בגין נזקיה.
התובעת הציגה לשופט אישור שלצורך הסרת הקעקוע דרושים בין 5 ל-12 טיפולים שעלות כל אחד מהם הוא 800 ש"ח.
אך עם זאת, מאז הארוע נשוא התביעה עברה הקטינה רק טיפול אחד וכנראה שלא ניתן הסבר (או לפחות הסבר מניח את הדעת) מדוע לא המשיכה בטיפולים.
השופט מציין שכמות הטיפולים הדרושים מצויה בספק.
משכך, החליט השופט לפסוק על פי מספר הטיפולים הנמוך (5 טיפולים).
ופסק לטובת התובעת סך של 4,000 ש"ח.
לא ברור האם הילדה התחרטה על שעשתה או שכאשר הגיעה הביתה והראתה לאמא את אשר עשתה האמא היא זו התחרפנה.
בכל אופן, החוק מאוד ברור בנושא וצר לי שהפיצוי שנפסק כה מועט.
ראשית, הפיצוי הוא למספר הטיפולים המינימלי שאולי לא יספיק.
שנית, מה עם פיצוי על הסבל שכרוך בהליך?
שלישית, מה לגבי עוגמת הנפש (של הקטינה ואולי אף של האמא)?
אולי זה הזמן להיזכר בפסוק וגם אם המקורות לא מדברים אלינו, אל לנו לשכוח שהכל מתחיל ונגמר בחינוך.
לא לשווא קיים חוק רישוי עסקים. אם אותו עסק קעקועים קבל
השבמחקרישיון לעסק
אזי אין ספק שהוא מכיר את הדרישה לברר את גיל המקועקע ולמעשה הפר את התקנות .